האמת היא שאם אנו מסתכלים אחורה, אנו מבינים כי לאמנות הקעקוע ברמה ה"המונית "בספרד יש היסטוריה עדכנית מאוד. ה קעקועים בספרד הם הועברו לסכום אוכלוסייה לפני שנים לא רבות. עם זאת, הזמנים משתנים, ויותר ויותר ספרדים מחליטים לגלם על גופם סוג כלשהו של עיצוב. למעשה, לפני 25 שנה לא היה אף מפעל שהוקדש למימוש קעקועים בשטח ספרדי.
זה לא אומר שלפני רבע מאה הם לא נוצרו קעקועים בספרד. לא היה לזה שום מוסד חוקי. הכל היה "בין חברים" או מקומיים שלא עמדו בתקנות ספציפיות. אם כי נכון גם שבאותה תקופה החקיקה שאנו מכירים כיום לא הייתה קיימת. נכון לעכשיו, אולפני הקעקועים מתרבים בכל הגיאוגרפיה הספרדית.
כיום קל יחסית, ובמיוחד בקיץ, להיתקל באנשים שיש להם פחות או יותר קעקועים ברחוב. אפילו בתוך רשת החברים והמשפחה שלנו. על פי ההערכות האחרונות של האקדמיה הספרדית לדרמטולוגיה, אחד מכל שלושה ספרדים בגילאי 18 עד 35 קעקוע. בניגוד לנתונים אלה, אם נשים את ארצות הברית באור הזרקורים, אנו רואים כי על פי מרכז המחקר "Pew Research", 23% מהתושבים במדינה האמריקאית ההיא יש לפחות קעקוע אחד על עורם.
Y כנ"ל לגבי פירסינג וסוגים אחרים של שינויים בגוף. אם כי במקרה של פירסינג, יש להם מסלול ארוך יותר בספרד ביחס ל קעקועים. אישי ציבור (שחקנים וספורטאים) אפשרו להשאיר סטריאוטיפים כדי לשנות את תפיסתם של מרבית האוכלוסייה הספרדית ביחס לאמנות הקעקועים. וזה שעד היום רואים בשינויים האלה משהו נורמלי לחברה.