למרות העובדה שביפן קיימת אחת השיטות המסורתיות והמילניריות לקעקוע וכי מדינת השמש העולה ראתה הולדת כמה מאמני הקעקועים הטובים בהיסטוריה, אין דבר חדש לומר ש לובש קעקועים ביפן הוא מכוער על ידי חלק ניכר מהאוכלוסייה היפנית. למעשה, תרבות הקעקועים כיום באמצע 2016, ממשיכה להיות סמל לדחייה חברתית כמעט (אם כי מבלי להגיע לקיצוניות של המונח עצמו).
למרות שחלק מהתקשורת מבטיחה שאופנת הקעקועים מגיעה ממנה "מַעֲרָב"האמת היא שזה לא נכון, ולמרות שנצטרך מספר רב של מאמרים (או אפילו ספר) כדי לדון במקורות אמנות הקעקוע ביפן, אנו יכולים לומר בבטחה שלא ניתן היה להבין את ההיסטוריה המודרנית של הקעקוע ללא יפן. אבל, מה גרם לאמנות הקעקוע לחזור לעמוד הראשון בתקשורת היפנית? לא יותר ולא פחות מהתנופה שהיא חווה בקרב האוכלוסייה הצעירה.
ישנם יפנים צעירים רבים אשר בוחרים לשבור עם הממוסדים והם בוחרים לעשות קעקוע. המנטליות משתנה בקרב האוכלוסייה היפנית, וכפי שאנו אומרים, יותר ויותר אנשים מחליטים להעז לחיות את חוויית קישוט עורם כאילו מדובר במקדש.
בשל התנופה שאומרת הקעקוע בקרב האוכלוסייה היפנית הצעירה יותר, כפי שאמרנו, יש כבר כלי תקשורת יפניים המדווחים על אפשרות לממשלה לשקול תיקון החוק הנוכחי בנושא קעקועים. אם כי, ובהתחשב בסוג התרבות העומד בפנינו, ייקח עשרות שנים רבות לשנות את התפיסה שיש ליפנים לגבי אנשים מקועקעים.
ועוד יותר כאשר היום אפילו על זרים המבקרים במדינה להיאסר מאזורים ציבוריים מסוימים אם יש להם קעקועים בִּתְחוּם רְאִיָה. השלטים בהם מומלץ לכסות את הקעקועים כדי לא להשאיר אותם באופק עדיין קיימים במקומות רבים בארץ כמו בחוף הים או ב"אונסן "(אמבטיה יפנית מסורתית), למשל.
אגב, מכיוון שאנחנו מדברים על מדינה שבה היום הרעיון ש אמנות קעקועים קשורה לחיים רעים פשע, סמים, ובסופו של דבר לא להיות אדם טוב, אני מוצא את זה מעניין להיזכר בסדרת המאמרים «מדינות לא ידידותיות עם קעקועים»שאנו מפרסמים בו Tatuantes לא מזמן ובמסגרתם אנו עוברים על כמה מהמדינות בהן אתה יכול להגיע לכלא לקעקוע.
מקור - הסיבה